Where Do Miracles Come From? -Part IV

The Maharal discusses space warping and Interdimensional Beings. It doesn't get cooler than this.

Photo by Christopher Burns on Unsplash

Part IV (Check out the optical illusion by gazing at the black center)

Let us proceed to map out the approach of the Maharal to nature-breaking miracles in a way that allows us to understand it as a consistently functioning system.

I want to set up the next section by introducing it with the following question:

When the Maharal says there are two parallel universes, one in which the natural order operates and one in which a supernatural order operates, and then he says the two universes are connected in a way that supernatural miracles can occur in the natural universe, what exactly is happening?

Is the supernatural world coming over into the natural world at a particular place and time to make those consistently ordered things happen here in our universe for a specific group of people— while not affecting the rest of the world? Or are the people who live in the natural world being taken to the supernatural universe (which is parallel so their surroundings look exactly the same) and therefore only they experience what we would consider a nature-breaking miracle, while back in our universe, nothing out of the ordinary is occurring whatsoever?

Or do some miracles work in one direction and other miracles in the other direction?

...ויותר מזה אמרו רבותינו ז"ל (גטין נ"ז ע"א) על ארץ צבי בהיותם יושבים עליה מרווחת וכאשר אין יושבים עליה צרה. והנה לפי בעלי הטבעיים הדבר הזה מן הנמנעות, הכנס גשם בגשם איך תרווח הארץ בהיותם יושבים עליה, ויכנס גשם בגשם כאשר אין יושבים עליה. אבל על דעת בעלי התורה הכל הוא אמת ונכון, שודאי לפי הטבע אי אפשר, אבל לפי הדבר שלא בטבע נמצא כי הטבעי דבר בפני עצמו שהוא לפי טבעי, והדבר שאינו טבעי גם כן בפני עצמו...

The Maharal discusses a baffling gemara in Gittin 67a which says Eretz Yisroel contained hundreds of thousands of CITIES, and each city contained 600,000 people!

אָמַר רַבִּי אַסִּי: תְּלָת מְאָה אַלְפֵי שְׁלִיפֵי סַיְיפָא עֲיַילוּ לְטוּר מַלְכָּא, וּקְטַלוּ בַּהּ תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילָווֹתָא; וּבְהָךְ גִּיסָא הִלּוּלֵי וְחִנְגֵי, וְלָא הֲווֹ יָדְעִי הָנֵי בְּהָנֵי.

Rav Asi says: Three hundred thousand men with drawn swords entered the King’s Mountain and massacred its inhabitants for three days and three nights. And at the same time on the other side of the mountain, weddings and other festivities continued to be celebrated, and they did not know about each other, owing to the enormous size of the place.

״בִּלַּע ה׳ וְלֹא חָמַל אֵת כׇּל נְאוֹת יַעֲקֹב״ – כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, וְכׇל אַחַת וְאַחַת הָיוּ בָּהּ כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ שֶׁהָיוּ בָּהֶן כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם.

§ Concerning the verse: “The Lord has swallowed up without pity all the habitations of Jacob” (Lamentations 2:2), it is related that when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan says: This is referring to the six hundred thousand cities that King Yannai had in the King’s Mountain. As Rav Yehuda says that Rav Asi says: King Yannai had six hundred thousand cities in the King’s Mountain, and each of them had a population as great as the number of those who left Egypt, except for three of those cities, the population of which was double the number of those who left Egypt.

אֵלּוּ הֵן: כְּפַר בִּישׁ, כְּפַר שַׁיחֲלַיִים, כְּפַר דִּכְרַיָּא.

אָמַר עוּלָּא: לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא, וַאֲפִילּוּ שִׁיתִּין רִיבְּווֹתָא קְנֵי לָא מַחְזֵיק. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי חֲנִינָא: שַׁקּוֹרֵי מְשַׁקְּרִיתוּ! אֲמַר לֵיהּ: ״אֶרֶץ צְבִי״ כְּתִיב בַּהּ, מָה צְבִי זֶה – אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין עָלֶיהָ רָוְוחָא, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ גָּמְדָא.

Ulla said: I myself saw that place, and it could not hold even six hundred thousand reeds, all the more so that number of people. A certain heretic said to Rabbi Ḥanina: You lie with your exorbitant exaggerations. Rabbi Ḥanina said to him: With regard to Eretz Yisrael it is written: Land of the deer (see Jeremiah 3:19). Just as the skin of a deer cannot hold its flesh, for after the animal is skinned, its hide shrinks, so too, with regard to Eretz Yisrael, when it is settled, it expands, but when it is not settled, it contracts. This explains how a place that is so small today could have been so highly populated prior to the Temple’s destruction.

The problem is real because we can’t simply say this gemara is being hyperbolic. This is exactly what the heretic is claiming, and the chachomim insist that the numbers are literally true! (Edit: see the comments for my retraction on this point.)

The Maharal resolves this obvious impossibility by invoking the supernatural realm where the impossible becomes possible. A function of the kedushah of Eretz Yisroel is that it can —when necessary—warp the fabric of space.

...אמרו (אבות פ"ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ואחד מהם עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, הנה גם דבר זה הוא נמנע לפילוסופים, שזהו הכנס גשם בגשם לפי שעה, כי מה שהשתחוו רוחים לפי שעה שנתגדל המקום ולא היתה העזרה גדולה ממה שהיתה קודם. אמנם לפי דברי חכמי אמת אין זה יציאה מן הטבע, כי דבר שהוא דרך נס ודרך פלא אינו טבעי ואינו משתתף עם הטבע כלל עד שיהי' קשה אבל הוא דבר בלתי טבעי, ולפיכך כאשר היו משתחווים היו בריוח, כי היה זה על ידי עולם הנבדל שמשם הנסים באים אל העולם ושם הוא הכל מרווח, כאלו יצאו מעולם הטבעי להיות עומדים בעולם שאינו טבעי אשר לא ישתתף עם הטבעי ולא ידחק הבלתי טבעי את הטבעי ונשאר המקום בגדלו לשאר אנשים אך אל המשתחווים היה בריוח. ויש רמז מופלג במה שהיה דווקא השתחוייתם בהרחבה כי ההשתחויה הוא לשם יה. ובזה תבין מה שאמרו בסוף מסכת סוכה (נ"ג ע"ב) ליה אנו משתחוים וליה אנו מודים, ושם זה מרחיב בצר דכתיב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, והוא דבר פלא למבין.

Maharal then discusses similar space-warping that occurred in the Beis Hamikdosh.

He seems to first say clearly that it is the supernatural world coming into our world and performing miracles for those people where they are in the natural world. However, he then immediately says only those people actually bowing are entering a different realm of increased space while others around them who aren’t bowing remain in the natural world of confined space. It is a bit ambiguous.

The Maharal now explains that the ability to enter this supernatural realm comes from the Jews sanctifying themselves and raising their spiritual level as they are bowing. This echoes the Akeidas Yitzchak in the previous post which said the ability for Jews to experience nature-breaking miracles comes from their ability to maintain their refined and spiritual tzelem Elokim, and not let animalistic tendencies dominate their identity.

ולא יהיה לך ספק, כי כל הנסים אשר היו לדבר היו בשביל הכנה שהיה קצת הכנה נמצאת כמו שאמרנו, וכאשר היה המקום קדש מיוחד ביותר למעלה הנבדלת, כאשר היו משתחוים אז הגיעו אל המעלה הנבדלת ושם הרחבה נמצא, כי אין צרות רק בגשם ואיך לא היה נמצא הרחבה מאחר שהגיעו אל המעלה הנבדלת שהיא רחבה, והנה יתבאר לך קצת לקמן אצל אל ארץ טובה ורחבה. כלל הדבר כי אפשר הוא בודאי כי יוכל להיות נמצא דבר אחד בשתי פנים לאחד טבעי ולאחד בלתי טבעי, כמו שהיה אפשר שיהיו המים דם למצרים וטבעי לישראל, והיה חושך למצרים ואור לישראל ולא הוכו המצרים בסנוורים רק באויר שני הפכים, כי הבלתי טבעי אינו תמידי אך הוא לפי שעה ומאחר שהוא לפי שעה אפשר שהוא גם כן לנמצא זה שהוא צריך לאותו דבר ויש לו הכנה לזה ונמצא לו דרך נס בלתי טבעי ולא לשאר הנמצאים.

The Maharal seems to be saying that קדושה has an inherent property of expansion—not being confined to a limited space. When Jews are in a sanctified zone of the mikdash and spiritualize themselves to the level where they interact with the עולם הנבדל, the limitations of the space around them fade away.

Now this sounds awfully familiar. We know the quality of התפשטות הקדושה which we observe in halacha is something we discussed previously—the chalos kedusha on one section of an object spontaneously expands to encompass the entire object. I am wondering if there is a connection here. I want to offer the following hypothesis: Perhaps the supernatural universe which the Maharal is proposing, is in fact the same reality which is described by halacha.

If so, התפשטות הקדושה is wonderful illustration of the dual nature of halacha: the legal operating system that Jews employ in our natural world to conduct their halachic behavior, is also an expression/description of an alternate reality that intersects with ours. To apply this hypothesis to another example we are familiar with: When a sanctified cow gets a blemish and is redeemed, the halacha informs us that it literally turns into a deer and gazelle in this alternate universe. So when someone plows with that cow here in this universe, he will receive lashes for plowing with two separate species of animals. Why? Because that is exactly what this cow is, if you only had eyes to observe it from the vantage point of that alternate reality!

It may even look like this:

We touched upon this in the end of the last post as well, and we will elaborate on this idea in future posts G-d willing.

Back to the question of which direction to the miracles go—from the supernatural realm into the natural realm to where the people are, or do the people enter the supernatural realm:

The section begins with a review of the principle that the Maharal has repeated numerous times: Miracles are truly impossible in a natural world, and the human mind cannot make any sense of them operating within natural law. Therefore, the solution is that miracles come from a completely different, supernatural realm where the natural laws we are familiar with do not operate.

אמנם קשה הוא להשיג על האדם שאיך תסוב בגלגלה לפי מנהגה, ועל דרך מופת תשוב אחורנית, כי זהו לפי שהאדם הוא טבעי אינו משיג רק הטבעי ולפיכך נעלם ממנו הדבר הבלתי טבעי, לכך אין ראיה מן דעת האדם ולפיכך כל הנסים נמנעים לפי הטבע אבל לפי עולם הנבדל שהוא למעלה מן הטבע הם אפשרים. וכמו שהטבע נוהג על ענינו המיוחד בטבעי, כך נוהג הנהגה הבלתי טבעית על ענינה אשר ראוי.

Now we come to the section that really knocked my socks off.

ולפיכך כאשר החיה אליהו בן הצרפית ואלישע בן השונמית, בודאי דבר זה נמנע אל הטבע ולא היה נמנע אל פעל ה', כי הנביאים על ידי שהיו דבקים בעולם הנבדל היו פותחים שער הננעל הוא עולם הטבע אשר ננעל בעד בעלי הגשם, והם פתחו שערים הסגורים ונכנסו אל עולם הנבדל והביאו מן העולם הנבדל דבר שלא יתכן לפי הטבע. כלל הדבר פעל הנסים הוא יציאה מן עולם הטבע לחדש הדבר שאינו טבעי,

Prophets are able to perform things that are impossible according to nature because they are connected to this supernatural realm. They OPEN A PORTAL that is usually sealed before physical entities. They open portals and enter the separate realm and bring from that separate realm a thing that is not possible according to nature. The principal of the matter is that performing miracles involves leaving the natural world to generate a new thing/event that is not natural.

ואיך נעלה על דעתנו להביא ראיה מן הדברים הטבעיים אל ענין הנסים והנפלאות שאינן טבעים, כי הדברים הבלתי טבעים הם נבראים מן הבורא כמו שנבראים הדברים הטבעים. ותמצא כי יושפעו הצורות החמריות כאשר החומר מוכן לקבל, וכך יושפעו שלא בהכנה חמרית מן השם יתברך לפי סדר חכמתו כמו שהארכנו בזה למעלה והתבאר לך דברים נפלאים כאשר תבין. ודי בדברים אלו לדבר מענין הנסים הנעלמים והוא יתברך יאיר עינינו:

About the miracles of the Mikdosh, the Rambam seems to say a similar idea: that the Har Habayis and Yerushalayim are possibly a special “miracle zone” where a different, supernatural order operates. See Iggeres Techiyas Hameisim:

איגרת תחית המתים

ואפשר שיאמר גם כן כי כשירבה הישוב ותשמן הארץ ימעט נזק בעלי חיים בהתקרב קצתם. כבר זכר זה ארסטו בספר "בעלי חיים" כשנתן טעם סבת מיעוט היזק בעלי חיים קצתם לקצתם בארץ מצרים. ויהיה גם כן גוזמא כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: דברה תורה לשון הבאי. ואם הוא על פשוטו יהיה מופת שיראה בהר הבית לבד, כמו שאמר (ישעיה י"א ט'): "בכל הר קדשי", ויהיה כיוצא בדבריהם: לא הזיקו נחש ועקרב בירושלים.

That does it for the series on miracles for now. Opening sealed portals into supernatural realms! What a strange trip it has been indeed!